מדריך להבנת מאפיינים של סקופים דיגיטליים

מה זה המוצרים האלה? איך לבחור ביניהם?

מדריך להבנת מאפיינים של סקופים דיגיטליים

הודעהעל ידי Alex » ש' נובמבר 15, 2014 5:57 pm

בימים אלה אני קורא המון חומר באינטרנט כדי להחליט איזה סקופ (סוף סוף) לקנות לעצמי ונחשפתי להמון מידע שימושי על המכשירים האלה, לכן החלטתי לכתוב את הכתבה שכנראה תעזור לאנשים אחרים להבין קצת יותר על ה-Digital Scopes.

בהתחלה רציתי לקרוא לכתבה "מדריך לבחירת סקופ דיגיטלי", אבל שיניתי אותה כי יכול להיות שאחרי שתקראו את הכל, הכתבה רק תבלבל אתכם, אבל מה שבטוח, תדעו יותר על הסקופים הדיגיטליים, מה כל מאפיין שלהם אומר ואיך הוא יכול להשפיע על העבודה שלכם עם המכשיר.

הקדמה קצרה על איך הגעתי לקרוא את כל החומרים על הסקופים.
כמו כל אחד אחר, גם אני רוצה לחסוך כסף ולא לקנות משהו שאני לא צריך, לכן חיפשתי באינטרנט סקופ זול והגעתי לשתי קטגוריות:
- מכשיר USB שמתחבר למחשב ומשתמש בו לשליטה והצגה
- מכשיר שולחני שנראה כמו כל Scope מעבדה רגיל.

יש בשוק מכשירים שמתחברים למחשב שהם זולים משמעותית מכל מכשיר שולחני הכי פשוט שאפשר למצוא ובהתחלה זה נראה די הגיוני, חוסכים במארז הגדול, במסך, ספק כח, כפתורים וכו'... והמחיר מפתה מאוד...
אבל כשמסתכלים על המאפיינים של המכשירים רואים שוני די גדול ברובם: רוחב פס (bandwidth), קצב דגימה, זכרון וכו'. אז התחלתי לקרוא על כל המאפיינים האלה כדי להבין האם סקופ ה-USB הזול שמצאתי באמת מתאים למה שאני צריך.
זה מביא לשאלה פילוסופית מה אני צריך שעליה לא היתה לי תשובה בהתחלה, אבל עם כל הקריאה ושאלות בפורומים אחרים הגעתי להבנה מסויימת (לא סופית עדיין) של מה שהייתי רוצה לקבל מהסקופ.

קודם כל למה אמור לשמש אותנו הסקופ?
מן הסתם למדידת והצגת אותות. אילו אותות? כאן ההפתעה... לאותות אנלוגיים! זה מאוד מפתה להשתמש בסקופ כדי לראות גם אותות דיגיטליים במעגל, למשל כדי לרואת את התזמונים בין קו ה-Rx וה-Tx בתקשורת טורית כלשהי, אבל זו משימה שמתאימה הרבה יותר ל-Logic Analyzer מאשר ל-Scope. למה? הרי האותות הדיגטליים יכולים להראות יפה מאוד על הסקופ... אשאיר אתכם במתח בינתיים, את התשובה תקבלו בסעיף המסביר על רוחב הפס (bandwidth) של המכשיר.

אז נחזור לאותות האנלוגיים... מה התדר המקסימלי שהייתי רוצה שהמכשיר יהיה מסוגל למדוד? רוב החישנים בתחום שאני מתעסק בו עובדים בתדרים יחסית נמוכים, כנראה באיזור עשרות KHz. אותות שמע הם בתחום ה-20KHz. ספקים ממותגים באיזור ה-100KHz. אם אי פעם ארצה להתעסק עם אותות וידאו, אז כנראה שאצטרך תדר של 6MHz... אפשר להגיד שסקופ שיכול להציג תדרים של 10MHz כנראה יספיק.
אחזור רגע אותות הדיגיטליים, אחרי שפסלתי אותם לעבודה עם הסקופ. לסקופ יש תפקיד חשוב כדי לרואת איך האות הדיגיטלי נראה באמת ויכול לעזור למצוא בעיות בתכנון של מעגל בנושא המתחים. בדרך כלל כשהאות עולה מ-"0" לוגי (אדמה) ל-"1" לוגי (נניח 5V) הוא לא עוצר ב-5V, הוא קופץ מעל, מתנדנד קצת מעלה ומטה סביב ה-5V ומתייצב סביבו. אותו הדבר גם לגבי הירידה מ-"1" לוגי ל-"0", הקו יכול לקפוץ למתח שלילי (מתחת ל-GND) ולהתייצב על ה-GND אחרי זמן מה. קיבוליות על הקווים יכולה להשפיע קשות על תופעה הזו.
העליות והירידות גם לא ממש ישרות, למעגלים בדרך כלל יש מאפיין של זמן עליה וירידה שנמדדים בננו שניות (Nano Seconds), כך שכדי לראות את כל התופעות האלה צריך סקופ מהיר יותר מ-10MHz. לדוגמא, אם אנחנו רוצים לראות את עלית הקווים של 5nSec, צריך סקופ שיכול לדגום בקצב של 200MHz לפחות. הייתי מעלה את המספר ל-400-500MHz כדי שיהיו כמה דגימות באותו איזור זמן.

מצטער, אבל הכתבה תהיה די ארוכה, ולפני שאני מגיע למאפיינים אני רוצה לגעת בשתי נקודות נוספות:
USB או שולחני והאם הייתי רוצה Logic מובנה בתוך המכשיר?
למרות שהרבה אנשים פוסלים את מכשירי ה-USB על הסף, אני עדיין נוטה לכיוונם. הטיעונים של האנשים נגד מכשירי ה-USB שונים ומגוונים, בעיקר שהם לא מספקים את אותם היכולות כמו השולחניים, אבל לפי מה שראיתי בחיפושים שלי, יש מכשירי USB עם אותם המאפיינים כמו השולחניים ואם משווים את התפוחים לתפוחים ומסתכלים על מחיר מכשיר השולחני עם אותם המאפיינים כמו ה-USB, מכשיר ה-USB עדיין יהיה זול יותר.
טיעון נוסף נגד מכשירי ה-USB זה שלא לכולם יש מחשב בשולחן העבודה. לדעתי אנשים כאלה צריכים לשנות את סדרי העדיפויות שלהם ולקנות קודם מחשב לפני שהם קונים סקופ. אל תגידו לי שאתם גם מדפיסים את דפי הנתונים כדי לעבוד איתם... מכשירי USB לא דורשים מחשבים חזקים, כך שמחשב או לפטופ ממש ישן יכולים להיות מאוד שימושיים למטרה הזו.
יש גם טיעונים שאנשים מעדיפים שיהיה מכשיר שהם רק לוחצים על כפתור ההפעלה והם כבר יכולים לעבוד איתו... לא יודע מה אתכם, אבל המחשב שלי תמיד דולק, כך שאני לא יודע עד כמה הטיעון הזה חזק. והמחשבים של היום מוכנים לעבודה די מהר, במיוחד אם הם "הורדמו" ולא כובו לגמרי.
טיעון נוסף נגד מכשיר ה-USB זה שבסקופים ה-Low-End שיש היום בשוק (שזה נכון גם למכשירים השולחניים) רזולוציית הדגימה היא רק 8bit ואם פותחים חלון גדול כדי לראות את האות, אז רואים את המדרגות של הדגימה, מה שלא קורה במסכים של המכשירים השולחניים כי הם קטנים יותר מהמסך של מחשב. נו באמת.. איזה מן טיעון זה? אז אל תפתחו חלון גדול...
מבחינתי יתרונות נוספים למכשירי ה-USB זה שהם לא תופסים הרבה מקום על השולחן בהשוואה למכשיר שולחני מלא.
וגם חשובה לי היכולת לעשות Screen Capture. זה לא אומר שמכשיר שולחני לא יכול לעשות את זה, פשוט התהליך קצת יותר מסובך, צריך לשמור על זכרון USB ואז להעביר למחשב...
החיסרון היחידי שאני רואה כרגע במכשירי ה-USB זה שכל התוכנות למכשירים שראיתי עד עכשיו מיועדות רק למערכות הפעלה של Microsoft. מכיוון שאני עובד רק עם Linux, זו יכולה להיות בעיה רצינית. לפי מה שהבנתי, להפעיל את התוכנות ב-VirtualBox לא ממש עובד בגלל שהתזמונים של ה-USB משתנים והתוכנה לא מצליחה להציג את הכל כמו שצריך.
אבל... ראיתי שיש 2 פרוייקטים Open Source שמתיימרים לספק תוכנה ללינוקס שתתמוך בכמה שיותר סקופים USB והרשימה של המכשירים שהם כבר תומכים בהם די מרשימה...

לגבי ה-Logic, בהתחלה רציתי מאוד מעבדה שלמה בתוך מכשיר אחד, שזה גם סקופ, גם Logic וגם Signal generator... חלום... אבל עכשיו אני לא ממש סגור על זה כי המכשירים שמצאתי שהם 3in1 המאפיינים שלהם הם בינוניים ומטה. כלומר למי שאין לו דרישות גבוהות מדי מהמכשיר שהוא רוצה לקנות, זה יכול להיות פתרון לא רע בכלל.

ולפני שצוללים למאפיינים, אנסה להסביר בקצרה איך המכשירים בנויים.
סקופים הדיגיטליים הם מכשירים די משוכללים שאת המבנה הפנימי אפשר לחלק לכמה יחידות:
- יחידת המרת האות מאנלוגי לדיגיטלי (ADC). יחידה זו מגדירה את רוחב הפס של המכשיר שאסביר עליו בהמשך. גם מאפיין הרזולוציה מגיע מיחידה זו. כמה שהקצב של רכיבי ה-ADC גבוה יותר וכמה שהרזולוציה תהיה גבוהה יותר, כך הרכיבים האלה יעלו יותר. ממה שהבנתי מהקריאה באינטרנט, יש יצרנים ששמים כמה רכיבי המרה שדוגמים את אותו הקו בהפרשי זמן של ננו שניות וכך הם מגיעים לקצב המרה גבוה יותר ע"י שימוש ברכיבים זולים יותר, אבל הפתרון הזה מוסיף רעש למדידה כי לכל רכיב יש שגיאה וכיול שונים.
- יחידת הדגימות הדיגיטליות. יחידה זו דוגמת את הנתונים שיחידת ההמרה מספקת, לפעמים עושה עליהם עיבוד כלשהו ומעבירה לזכרון. מאפיין קצב הדגימה מגיע מיחידה זו. גם כאן, מהיר יותר = יקר יותר.
- יחידת הזכרון. זו היחידה ששומרת את הדגימות מהיחידה הדיגיטלית. מן הסתם מאפיין של גודל הזכרון מגיע מיחידה זו. מהקריאה הבנתי שיש דגמים שיש להם שני סוגי זכרונות, מהירים ואיטיים יותר. זכרון מהיר בדרך כלל יש מעט וזכרון איטי יש יותר. יש דגמים שיש להם רק סוג אחד של זכרון. את החלוקה לא ממש הבנתי. מה שכן הבנתי מכמה הסברים זה שמדגמים הפשוטים יותר של הסקופים, לפחות באלה שהתעניינתי בהם, יש tradeoff בין הזכרון לבין המהירות הדגימה. זה נובע מהמהירות שהמכשיר יכול למלא את הזכרון. המהירות המרבית בדרך כלל מספיקה כדי למלא את כמות הדגימות הדרושה כדי למלא את המסך, אבל אם אתם רוצים שתתמלא גם קצת היסטוריה או שכדי שתוכלו לעשות zoom-in אחרי שעצרתם את המדידה (כלומר יהיה שימוש ביותר זכרון), אז תצטרכו להוריד את קצב הדגימה.
זה לא אומר שצריך לקחת את הדגם עם הכי פחות זכרון כי במילא לא תשתמשו בו. לפעמים קצב דגימה נמוך יותר עדיין יספיק כדי למצוא את הבעיה ובנוסף לזה, הסקופים החדישים יודעים לזהות אותות שחוזרים על עצמם ולדגום כך שתוכלו לקבל רזולוציה גבוהה יותר של האות, כלומר דוגמים לא בדיוק באותם הזמנים, אלא קצת לפני וקצת אחרי וכך מגיעים לקצב דגימה "וירטואלי" או בחלק מהדגמים ראיתי שקוראים לו Enhanced. אז כדי לשמור את כל המידע הזה צריך זכרון...
- יש יחידות נוספות כמובן, כאלה שמעבירים את הנתונים דרך ה-USB, מציגים על המסך, מטפלים בכפתורים, עוקבים אחרי ה-Trigger שקבענו או עושים משהו אחר, אבל אני לא נכנס לפרטים אלה.

טוב, אז בואו נתחיל לעבור על המאפיינים העיקריים.

כמות הקווים - Number of channels
זה די פשוט. כמה אותות הסקופ יכול להציג על המסך. לא זכור לי שראיתי סקופ עם קו אחד בחיפושים האחרונים שלי. 2 זה די הסטנדרט ואני לא חושב שמישהו זקוק ליותר, אלא אם אתם עובדים על משהו ממש משוכלל. ראיתי סקופים של 4 קווים עם מאפיינים די מרשימים, ראיתי גם של 8 קווים שנועדו לתעשית הרכב, אבל הם לא היו מהירים במיוחד, כנראה שזה מספיק למה שצריך לדגום ברכב.
לחלק מהדגמים בנוסף לקווים המוצגים יש גם קו ה- AUX או EXT שיכול לשמש כקו Trigger חיצוני. האם זה נחוץ? לדעתי כן כי מאד יכול להיות שארצה לדגום את האותות רק כאשר הלוג'יק רואה שמיקרובקר שלח פקודה מסוימת לרכיב תקשורת למשל. במקרה כזה מגדירים ללוג'יק לעקוב אחרי קווי הפקודות וכאשר רואים את מה שצריך מעלים את ה-Trigger שיפעיל את הדגימות של ה-Scope.
למספר הקווים יש גם השפעה על כמות הדגימות שהמכשיר יוכל לשמור בזכרון. יש כמות זיכרון קבועה במכשיר ולרוב אפשר לנצל את כולו למדידות של ערוץ אחד, אבל כאשר מודדים שני ערוצים הזכרון מתחלק בין הערוצים, כך שאפשר יהיה לשמור רק חצי מכמות הדגימות לכל ערוץ.

רוחב פס - Bandwidth
זה מאפיין די מבלבל והרבה מסתכלים עליו ועל קצב הדגימה ולא יודעים לאיזה מהם להתייחס בבחירה. רוחב הפס נמדד ב-MHz, כאשר קצב הדגימה ב-MegaSamples בשניה או אפילו ב-GigaSamples בשניה.
אז כמו שכתבתי, המאפיין של רוחב הפס מגיע מיחידת המרת האות מאנלוגי לדיגיטלי. המאפיין הזה בעצם אומר באיזה תדר האות הנמדד יהיה מונחת ב-3dB ע"י מעגלי ההמרה. 3dB זה 30 אחוז בערך. זה אומר שאם נמדוד אות סינוס באמפליטודה של 5V ובתדר של 100MHz בסקופ עם רוחב פס של 100MHz, נראה את הסינוס מגיע רק ל-3.5V (שזה 70% מה-5V). יכול להיות שהמכשיר ידע לפצות את המדידה איך שהוא כי הניחות בין 0 ל-3dB הוא פחות או יותר ישר, אבל למעשה הניחות של האות הוא אקספוננציאלי, כך שאותות בתדרים גבוהים יותר ממה שמוגדר במאפיין רוחב הפס מונחתים חזק אף יותר.
זו הנקודה להסביר למה כתבתי שסקופ לא ממש מתאים לעבודה על אותות דיגיטליים. אות ריבועי מורכב למעשה כאותות סינוס בתדרים הרמוניים אחד לשני, כך שלמעשה אם אתם מודדים גל ריבועי של 100MHz בסקופ עם רוחב פס של 100MHz, אז ההרמוניות הגבוהות מהתדר הזה יונחתו בצורה קשה, כאשר ההרמוניות מתחת לתדר הזה יונחתו הרבה פחות מה שיגרום לכם לראות אותות מעוגלים על המסך וממש לא גל ריבועי!
מאפיין זה משפיע מאוד על הבחירה של הסקופ ויש כלל אצבע שאנשים משתמשים בו כדי לבחור את המכשיר המתאים ביותר למדידת תדר המקסימלי שתרצו לעבוד איתו. הכלל פשוט: אם אתם רוצה ששגיאה במדידה תהיה עד 1%, תבחרו סקופ עם רוחב פס שיהיה פי 10 גבוה יותר מהתדר המקסימלי, כלומר אם אני רוצה למדוד תדר של 20MHz עם שגיאה של 1%, אני צריך סקופ עם רוחב פס של 200MHz. לשגיאה של 2% מספיק להכפיל פי 5, כלומר לתדר 20MHz אני צריך סקופ של 100MHz, לשגיאה של 3% להכפיל פי 3, כלומר סקופ עם רוחב פס של 60MHz יספיק.
מה יוצא מזה? שאם תרצו לראות את גל ריבועי בתדר של נניח 100MHz, תצטרכו רוחב פס של 500MHz ותתחילו לברר לגבי הלוואה בבנק...

חשוב להזכיר גם את הפרובים (Probe) בהקשר של רוחב פס. פרוב זה החוט שמתחבר לכניסה של הסקופ ובעזרת המחט שלו אתם מודדים את האות. למעשה זה לא סתם חוט, יש בו גם רכיבים שגורמים להנחתה של האות בתדרים גבוהים יותר. מה שאומר שחשוב לבחור פרוב המתאים לתדרים שאתם עובדים איתם. חוץ ממאפיין התדר לפרובים יש גם מאפיין יחס החלוקה המשמש למדידת מתחים גבוהים יותר ממה שמעגלי הסקופ יכולים לדגום. לדוגמה סקופ שיכול להציג אותות בין 10mV ל-5V עם פרוב x1, יוכל להציג מתחים בין 100mV ל-50V עם פרוב x10 ומתחים בין 1V ל-500V עם פרוב x100, ויש גם פרובים x1000, x10000, x20, כך שכנראה הבנתם את הרעיון. יש גם פרובים שבעזרת מפסק עליהם מאפשרים לשנות את המכפיל.
ממה שקראתי באינטרנט, פרובים עם מכפיל גבוה יותר מנחיתים את האות פחות ממכפיל נמוך, כך שלמעשה אפשר להשתמש בפרוב x10 כדי למדוד אותות עד 5V בתדרים גבוהים, אבל אז האות יוצג ברמת מתח של 0.5V במקום ה-5V.

זמן עליה - Rise time
זה מאפיין שנגזר מרוחב הפס של המכשיר ובמכשירים עם רוחב פס גדול יותר זמן העליה יהיה קטן יותר. המאפיין מציין את הזמן שיקח למעגלי ההמרה להגיב לעליית המתח של האות. בדרך כלל חשוב להסתכל על הנתון הזה אם אתם רוצים לעבוד עם הסקופ על אותות דיגיטליים. גם כאן כלל האצבע של השגיאה והמכפיל עובדים, כך שאם שגיאה של 2% מספיק טובה לכם ואתם רוצים לראות עליה של פולס המתרחשת ב-20nS, אתם צריכים לחפש סקופ עם זמן עליה קטן מ-2nS.

קצב הדגימה - Sample Rate
זהו הקצב בו יחידה הדיגיטלית של הסקופ יכולה לדגום את המדידות של יחידת ההמרה. יותר מהר - יותר טוב כמובן. זה המאפיין שמגדיר כמה zoom-in בציר הזמן תוכלו לעשות לפני שתתחילו לראות את הסינוס במקטעים ולא בצורה חלקה. במכשירים שראיתי תוך כדי החיפושים, קצב הדגימה הוא בדרך כלל פי כמה מרוחב הפס של אותו המכשיר. אם אתם רוצים להשוות בין שני מכשירים, קודם וודאו שאתם משווים דגמים עם אותו רוחב הפס ואחרי זה תסתכלו על קצב הדגימה, בדרך כלל לא יהיה הפרש גדול מדי בין דגמים עם אותו רוחב הפס. ראיתי סדרות של מוצרים מאותו היצרן בו קצב הדגימה עולה בהתאמה לרוחב הפס וראיתי גם סדרות של דגמים בהם קצב הדגימה היה זהה לכולם (1GSa/s במקרה הזה), אבל רוחב הפס השתנה, מה שאומר שהדגמים שונים כנראה רק ביחידת ההמרה מאנלוגי לדיגיטלי.
שימו לב גם לזכרון של המכשיר, אם יש שני דגמים עם אותו כמות הזכרון, כאשר בדגם אחד קצב הדגימה הוא נניח 1GSa/s ובשני רק 500MSa/s, אז הדגם האיטי יוכל כנראה להציג פי 2 זמן מדידה מאשר הדגם המהיר בגלל שהוא ימלא את הזכרון בקצב איטי יותר פי 2.

זכרון - Memory
כמות הזכרון תשפיע על כמות המידע שנוכל לראות אחרי שהסקופ עצר בגלל למשל Trigger שקפץ. נוכל לגלול את המסך שמאלה ימינה כדי לראות מה קרה לפני ואחרי האירוע. יותר זכרון יאפשר לגלול רחוק יותר מהאירוע. גם איכות הדגימות יכולה להשתפר עם כמות זכרון גדולה יותר, ראו את ההסבר שלי למעלה לגבי קצב דגימות ה"וירטואלי". מאפיין הזכרון מפורסם בדרך כלל ביחידת של כמות הדגימות ולא כמות הזכרון בבתים. שימו לב שכמות הזכרון מושפעת ישירות מקצב דגימה של המכשיר. מכשיר עם קצב דגימה פי 10 גדול יותר יצטרך זכרון פי 10 גדול יותר כדי להציג את אותו כמות המידע. כמות הזכרון משפיעה מאוד על המחיר של הסקופ.

רזולוציה אנכית - Vertical resolution
מאפיין זה מציין את הרזולוציה בה יחידת המרת האות מאנלוגי לדיגיטלי יכולה לעבוד. ברוב המוחלט של המכשירים שהסתכלתי עליהם, שהם מה-low ו- mid-end, ראיתי שהרזולוציה היא 8bit, כלומר יחידת ההמרה מתרגמת את האות ל-256 רמות דיגיטליות. לפני שהאות מגיע להמרה הוא עובר הגברה או הנחתה כדי לנצל עד הסוף את יחידת ההמרה, את רמת ההגברה/הנחתה אתם בעצם קובעים כשבוחרים את היחידות של ציר ה-Y בתצוגה. 8 ביט נשמע כמו משהו עתיק מימי ה-Atari, אבל אם נעשה את החישוב הפשוט, אם אנחנו מסתכלים על אות אנלוגי של 1Vp-p ונרצה לראות אותו לגובה של כל המסך, אז כנראה שנבחר בהגדרה של 0.5V/DIV, זה אומר שההגברה/הנחתה שבחרנו תדאג שבכל קוביה על המסך (division) יכנס 0.5V. לפי מה שספרתי יש 8 קוביות כאלה לגובה, מה שאומר שכל גובה המסך יוכל להציג 4V, זה אומר שהאות שלנו יוצג על חצי מגובה המסך.בחישוב מהיר נחלק את ה-4V ב-256 ונקבל שהקפיצות במקרה כזה יהיו של 15.6mV שמבחינתי נשמע בסדר גמור.

עכבת כניסה - Input impedance
מאפיין זה מציין עד כמה המדידה שלנו במעגל יכולה להשפיע על תפקוד המעגל עצמו. כמה שהתנגדות הכניסה תהיה גבוה יותר, כך פחות זרם הסקופ "יגנוב" מהמעגל ותהיה פחות השפעה. כמה שהקיבוליות תהיה נמוכה יותר, כך הסקופ ישפיע פחות גם מבחינה הזו. בסקופים שראיתי התנגדות הכניסה היתה 1MOhm והקיבוליות באיזור ה-20-25pF.

Input coupling
מאפיין זה מציין באיזו צורה כניסת האות יכולה להיות מחוברת למעגל ההגברה של הסקופ. בדרך כלל יש 3 אפשרויות למאפיין זה: DC - אומר שהאות עובר להגברה כמו שהוא, AC - אומר שרק השינויים של האות יעברו וה-DC יסונן ע"י הקבל בטור לכניסה, GND - אומר שהכניסה תחובר לאדמה של המכשיר, מה שעוזר לכוון את התצוגה כך שהיא תהיה במרכז המסך. ברוב המוחלט של המכשירים שראיתי יש את כל שלושת האפשרויות. רק בדגמי USB הכי זולים של כל מני יצרנים ראיתי שיש רק אפשרות של DC. זה אומר שאם יש לכם אות שרוכב על DC מסויים (אחרי הגברה למשל), אז תראו שהאות לא במרכז. זה אומר גם שהרזולוציה של הדגימה מבוזבזת על התחום ש-DC הזיז את האות. בדגמים אלה תוכלו לחבר קבל בטור לפרוב כדי להוריד את רמת ה-DC, מה שיוריד את האות להיות סביב ה-0 של הסקופ.

חלוקת המתח המינימלית והמקסימלית - V/DIV
מאפיין זה מציין את הרזולוציה המינימלית והמקסימלית בציר ה-Y (ציר המתח) אליה אפשר יהיה לכוון את המכשיר. לפעמים מאפיין זה מצויין לפרובים עם מכפיל שונה, כך שכדי להשוות כדאי להסתכל על המספרים לאותו הפרוב, למשל לפרוב 1:1. כמה שהתווך המינימלי יהיה קטן יותר, כך תוכלו לראות בבירור אותות עם שינויים קטנים יותר, אותו העיקרון גם לטווח המקסימלי. למשל סקופ עם טווח מינימלי של 2mV/DIV יהיה טוב יותר מסקופ עם טווח מינימלי של 10mV/DIV.

חלוקת הזמן המינימלית והמקסימלית - SEC/DIV
מאפיין זה מציין את הרזולוציה המינימלית והמקסימלית בציר ה-X (ציר הזמן) אליה אפשר יהיה לכוון את המכשיר. סקופים עם רוחב פס גבוה יותר בדרך כלל יאפשרו להגיע למאפייני זמן קטנים יותר. למשל סקופ שיכול להגיע למספרים של 2mS/DIV יהיה טוב יותר מסקופ עם מאפיין המינימלי המגיע רק ל-20mS/DIV. אותו העיקרון לטווח המקסימלי, אבל לדעתי זה לא כל כך משנה אם זה יהיה 20 שניות או 100 שניות לקוביה במסך.

יש עוד מאפיינים רבים אחרים, דיוק התזמון, סוגי טריגרים, סוגי מחוונים על המסך, יכולת לעשות פעולות מתמטיות על האותות, יכולות FFT, ועוד.. אבל לדעתי המאפיינים שסקרתי הם העיקריים בבחירת הסקופ.

אשמח לשמוע את התובנות שלכם בנושה ותיקונים על מה שכתבתי אם יהיו.
האם אתם מעדיפים סקופ USB או שולחני?
עם או בלי Logic מובנה?
www.4project.co.il
כל הרכיבים לפרוייקט שלכם
סמל אישי של המשתמש
Alex
מנהל האתר
 
הודעות: 726
הצטרף: ה' ינואר 28, 2010 8:27 pm

חזור אל מדריך מוצרים

Jump box

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: CCBot [Bot]