Main logo www.4project.co.il
כל הרכיבים לפרוייקט שלכם
עגלת קניות

להלחמה מושלמת ומעבר לכך


2026-11-14 17:49:17

היי!

עברו חודשיים וחצי מאז שעדכנתי אתכם על התקדמות הפרוייקט שלי, שמטרתו העיקרית היא להגיע למצב שיש לי יכולת ייצור שוטפת של מעגלים שאני מתכנן להשיק (מערכת ה-Plug-n-Play).

התקדמתי לא רע עם תכנון המערכת, יש כבר כמה עשרות רכיבים שונים, כולם עובדים יחד בדיוק כמו שהייתי רוצה. אבל הפוסט הזה הוא לא על הרכיבים האלה (עליהם יגיעו פוסטים נפרדים כשנגיע לרגע ההשקה), בפוסט זה אספר לכם על הרכש החדש בפינת המשחקים שלי, שלוש מכונות לפס הייצור: מערבל משחת בדיל, עוד תנור הלחמה מהסוג המוזר והמעניין, ומכונת הפרדת מעגלים.

מערבל משחת בדיל

בעבר הסברתי על משחת בדיל (בדיל וכל מה שסביבו, מה באמת צריך כדי לייצר כרטיסים אלקטרוניים), שהוא בסופו של דבר הדבר העיקרי בתהליך הייצור של מעגלים מודפסים.

תהליך עצמו יכול לסבול אי-דיוקים קטנים בכל שלב של ההרכבה, אבל כל סטיה מהשלמות בשלבים השונים מצטברת ולפעמים מוכפלת עד כדי הלחמה לא טובה או לא נכונה של הרכיבים.
לדוגמה, רכיבים שהונחו על המעגל לא ב-100% דיוק, יזוזו למקום שלהם ע"י הבדיל הנוזלי. קצת יותר בדיל בשלב מריחת משחת בדיל - לא כזה נורא אם התנור מצליח לספק מספיק חום כדי לחמם את הכל בצורה מושלמת כדי להשלים את ההלחמה.

אבל אם אפשר להקטין את הסטיות האלה, רצוי מאוד לעשות את זה כי בתהליך יש גם הרבה אי-וודאות ושוני בין אותם המעגלים שנכנסים לתנור ההלחמה.
ובסופו של דבר הכל מתחיל מאיכות משחת הבדיל...

בכל תחילת עבודה צריך לערבב היטב את המשחה כדי לקבל תמיסה אחידה בכל מקום על המעגל.
משחת בדיל מורכבת מכדוריות בדיל ובין 15 ל-20% פלאקס (Flux). בגלל שוני בצפיפות החומרים, הפלאקס למעשה תופס חצי מנפח המשחה. גם אם משאירים את המשחה למשך הלילה, כדוריות הבדיל, שהם כבדים יותר, ירדו קצת למטה, ולמעלה תשאר שכבה דקה של פלאקס. לרוב לא נראה את זה בעין, אבל הפיזיקה עושה את שלה.
יצרני המשחה מציינים שצריך לערבב אותה היטב במשך 2-3 דקות. לא מציינים אם ידנית אם עם מכונה כלשהי, אבל עכשיו כשיש לי את המערבל, אני יכול להגיד חד משמעית שערבוב הידני היה לא מספיק, לא משנה כמה יסודי ניסיתי להיות.

המשחה די סמיכה, כמו חומוס, כך שלערבב אותה לא פשוט כמו לערבב מים בכוס.
ערבוב ידני מתבצע עם סכין מיוחדת עם קצוות מעוגלות, כך שלא מגיעים לכל פינה של הקופסה וגם לא סביב הפתח של הקופסה, שם בדרך כלל מצטברת המשחה היבשה יותר.

החלטתי להשקיע במערבל הסיני הפשוט ביותר כדי להקטין את הסטיה מהשלמות כבר בשלב הראשון של התהליך - מריחת בדיל.

מערבל משחת בדיל

הנה סרטון של מכונה דומה שצירפתי לאחד הפוסטים הקודמים:

המכונה מסובבת את הקופסה סביב ציר הסיבוב שרואים שהמכונה עושה, והקופסה עצמה מסתובבת גם סביבה, כך שכל התוכן בה נדחס כלפי הבסיס של הקופסה ומעורבב היטב-היטב.

הבדיל יוצא מהמערבל חלק ממש כמו חומוס. ואפילו קצת חמים, שזה עוד יתרון כי את המשחה בדרך כלל מחזיקים במקרר כדי לשמור על אורך החיים שלה, ולפי היצרן צריך להוציא אותה מהמקרר 5 שעות לפני השימוש. הערבוב גורם לה להתחמם אחרי 2-3 דקות של פעילות, כך שלא צריך לתכנן יום לפני מתי צריך להוציא את המשחה מהמקרר.

תנור הלחמה Vapor Phase

שחקן נוסף בפינת המשחקים שלי הוא תנור הלחמה מדגם VaporFlow 480 שעובד בצורה שונה לגמרי משני התנורים שכבר יש לי:
תנור הלחמה VaporFlow 480

תקציר קצר:

  • בהתחלה קניתי תנור מגירה T-937 בתקווה שזה יספיק לי. לא הצלחתי להגיע להלחמה טובה עם בדיל נטול עופרת SAC305.
  • קניתי תנור קטן עם מסוע T-961 בתקווה שיספק הלחמה טובה יותר. הוא עושה עבודה טובה יותר, אבל נאלצתי להשתמש בבדיל נטול עופרת לטמפרטורות נמוכות (מבוסס ביסמוט).

תנור T-937 מבוסס על חימום אינפרה-אדום (IR Heater) וקצת אוויר חם שהמאוורר מזיז במכונה. הבעיות העיקריות הן נקודות חמות מתחת למנורות חימום שמחממות יותר מהאיזורים בין המנורות. ויש גם בעיית הצללה, שרכיבים גבוהים מסתירים את החום (אנרגיה) ואז רכיבים אחרים סביבם לא מתחממים מספיק.

תנור T-961 מבוסס על אוויר חם (Convection Heating) מלמעלה ומלמטה שהמעגל עובר דרכו. כדי להגיע לטמפרטורת ההלחמה (סביב 220 מעלות) צריך לחמם את התנור לטמפרטורות גבוהות בהרבה (260-270 מעלות). כדי לקבל הלחמה טובה, צריך שכל המעגל יתחמם לטמפרטורה הזו, מה שאומר שצריך להעביר את המעגל דרך כל איזורי התנור ממש לאט כדי שיהיה לו מספיק זמן להתחמם לטמפרטורה הנכונה להלחמה. רכיבים פלסטיים, כמו מחברים וכפתורים לא שורדים בטמפרטורה כל כך גבוהה לאורך זמן ויוצאים מהתנור עקומים ומבושלים.

יש לי גם בעיה עם בזבוז החשמל עם המכונה הזו. צריך לחכות חצי שעה עד שהתנור מתחמם לטמפרטורת העבודה ורוב הזמן ממשיך לעבוד ריק עד שיהיה לי מעגל הבא המוכן להלחמה. גם אם אני צריך לייצר משהו, זה יהיה כנראה כמה פנלים בודדים, לכן מההתחלה רציתי מכונה שתעבוד רק כשאני צריך, בדומה לתנור מגירה הראשון.

וכאן נכנסת טכנולוגיה חדשה - Vapor Phase, שאם הייתי מודע לקיום המכונה בסדר גודל של VaporFlow 480 בתקופה שחיפשתי פתרון לבעיות תנור המגירה שלי, הייתי כנראה קונה אותה כבר אז. רק לא בטוח אם הדגם הזה היה קיים בתקופה ההיא. ה-480 הוא דגם לא וותיק במיוחד. ליצרן זה יש מכונה נוספת, דגם 275, שהיא בערך שליש גודל ומעולה להלחמת מעגלים קטנים בתהליכי פיתוח. לא בטוח אם דגם הגדול יותר היה קיים בתקופה ההיא.

עוד לא יצא לי להלחים הרבה מעגלים עם המכונה הזו, וגם לא עם בדיל נטול עופרת הנפוץ (SAC305) שדורש טמפרטורות הלחמה גבוהות יותר מהבדיל שיש לי כרגע, אבל התוצאות מבטיחות.

אסביר קצת על הטכנולוגיה הזו...

Vapor Phase

הטכנולוגיה מתבססת על נוזל קסם, מהונדס בצורה סינטטית, שבטמפרטורת הרתיחה שעבורה הוא נוצר, הופך לגז. הגז הזה לא יכול להתחמם לטמפרטורה גבוהה יותר (עד שהוא מתפרק לגזים לא סימפטיים בטמפרטורה של כ-350 מעלות, אבל נעזוב את זה כרגע, כי לא אמורים להגיע לשם).

הנוזל הנפוץ ביותר בתחום זה הוא Galden 230. כמו ששמו מרמז, הוא מיועד להגיע לטמפרטורה של 230 מעלות. כלומר, אם מחממים אותו לטמפרטורה זו, הוא משנה צורה מהנוזל לגז, ונשאר בטמפרטורה זו גם אם מנסים לחמם אותו עוד.
230 מעלות היא טמפרטורה מושלמת להלחמת בדיל נטול עופרת SAC305. לרוב רכיבי האלקטרוניקה היצרנים קובעים את הטמפרטורה המקסימלית ל-240 מעלת, כך שרף זה מעולה גם בשבילם. נקודת עבודה מושלמת לכל התהליך!

ומה קורה לגז מחומם ל-230 מעלות כשהוא פוגש מעגל, רכיבים ובדיל שהם קרים יותר מטמפרטורה זו? הוא משנה מצב צבירה בחזרה לנוזל, תוך כדי שחרור המון אנרגיה, שמחממת את הרכיבים בצורה הרבה יותר מהירה מלנסות לחמם עם אוויר חם או מנורת איפרה אדום. ומה קורה לנוזל הזה? הוא חוזר למיכל המחומם, מגיע שוב לנקודת הרתיחה (230 מעלות) והתהליך ממשיך...

הנה דוגמה ליתרון מובהק של הטכנולוגיה הזו: הגז מגיע לכל מקום במיכל, גם מתחת לרכיבים מורכבים במיוחד, כמו רכיבי BGA שמכילים כמות גדולה של כדורי בדיל מתחתם, שאת כולם צריך לחמם בצורה אחידה לטמפרטורת ההלחמה:
רכיב BGA
תמונה מ-unitypcb.com

עם רכיבים כאלה קשה לחמם את כדורי הבדיל במרכז הרכיב, כי האוויר החם וגם הקרינה ממנורת ה-IR נבלעים בתוך האריזה של הרכיב, כך שצריך לחמם אותו הרבה יותר משאר הרכיבים, וגם לאורך זמן, כדי שכל החום יגיע גם למרכז. עם הגז זה לא בעיה, כי הוא ממלא את כל החלל של מיכל המכונה ומגיע בקלות גם בין הכדורי הבדיל מתחת לרכיב.
לא שאני מתכנן להלחים רכיבי BGA בעתיד הקרוב, אבל אם השיטה הזו מתאימה לרכיבים מורכבים במיוחד, כמו ה-BGA, אז לא תהיה בעיה להלחים איתה גם רכיבים פשוטים בהרבה.

ושיטת ההפעלה מתאימה למה שרציתי: מכניסים מעגל(ים) למיכל, לוחצים על הכפתור, מחכים לצפצוף סיום וזהו. המכונה לא צורכת חשמל אחרי מחזור ההלחמה.

זה סרטון הדגמה לדגם הקטן שלהם, ה-375:

ומה החסרונות בכל זאת?

  • עלות גבוהה למכונה פשוטה יחסית. וזו מכונה הכי פשוטה שמצאתי. מכונה משוכללת קצת יותר מזו עולה פי 3 בערך. מעניין שמייצרים אותם רק באירופה. לא מצאתי אף יצרן בסין...
  • יש רכיבים שאי אפשר להלחים אותם בטכנולוגיית Vapor Phase. כל הרכיבים שיש להם פתחים, כמו מיקרופונים, חיישני לחות, רכיבים אופטיים - לכל אלה יש סיכוי לא קטן שהגז של Galden יכול לחדור פנימה ואחרי שהוא מתקרר לצורת נוזל, הוא לא יוכל לצאת, כך שהרכיב לא יוכל לעבוד בצורה תקינה.
  • מחזור ההלחמה יחסית ארוך - כ-20 דקות אם מחכים עד שהטמפרטורה תרד ל-30 מעלות. די הרבה בהשוואה לתהליכים אחרים, אבל עם התנור שיש לי אני בכל מקרה צריך להאט אותו מאוד כדי שלקבל הלחמה טובה, אז לא חושב שההבדל כל כך גדול. מה גם שיש דרכים לקצר קצת את זמן ההלחמה.
  • משהו שלא ציפיתי לו, אבל המכונה מאוד רועשת בשלב הקירור. יש לה 6 מאווררים גדולים שמזרימים סילון אוויר על המיכל כדי לקרר אותו וזה עושה המון רעש!
  • נוזל הקסם הזה יקר בטירוף. בקבוק של חצי ליטר (910 גרם) עולה 195 יורו + משלוח לארץ. לפי חוברת של המכונה, היא אמורה לצרוך 3 גרם של הנוזל במחזור הלחמה. שזה בערך 2.50 ש"ח למחזור הלחמה. עם כל הזמן שתנור המסוע שלי מסתובב ריק, זה כנראה עדיין הרבה יותר מבזבוז החשמל של המכונה.
  • תהליך ההלחמה במכונה כזו הוא סגור, שאריות של ההלחמה (פלאקס שרוף וכו') והריח שמתלווה אליו נשארים בתוך המיכל. בגלל זה ממליצים אוורור טוב של המקום, או לפחות מערכת שאיבת עשן מבוססת פחם. נקודה זו כבר פתורה מבחינתי כי סידרתי מפוח שמוציא את עשן ההלחמות הרגילות משולחן העבודה, עם עוד פתח מעל המכונה.

אנשים שיש להם מכונות דומות טוענים שצריכת ה-Galden ע"י מכונות כאלה הרבה יותר קטנה ושרובו יוצא מהמכונה על גבי המעגלים עצמם. ואכן, המעגלים שהלחמתי יצאו קצת רטובים בנוזל שלא רצה לרדת מהם. Galden הוא נוזל קצת שומני שנדבק בקלות לכל מה שהוא נוגע בו.
אלה הדברים שאנשים ממליצים לעשות (שעוד לא ניסיתי), שאמורים לשפר את רוב הבעיות שציינתי:

  • לייצר פרופיל עבודה שיעצור ב-50 מעלות ולא ב-30. זה יקצר את זמן מחזור ההלחמה, כי לקרר את 20 מעלות האחרונות לוקח די הרבה זמן. פחות זמן קירור = פחות רעש של המאווררים.
  • לפי גוגל, ב-50 מעלות Galden פי 2 נוזלי יותר בהשוואה ל-30 מעלות. אפשר להעמיד את המעגלים אנכית בתוך המיכל לכמה דקות כדי לאפשר לנוזל לרדת מהמעגל.
  • אנשים טוענים שבצורת עבודה זו הם לא הכניסו למכונה נוזל נוסף לבקבוק הראשוני במשך שנה של עבודה לא מאומצת במיוחד, אבל גם לא מעגלים בודדים.

אז עכשיו, כשנרגעתי לגבי איכות ההלחמה, מה נשאר בתהליך?

מפריד מעגלים

כדי ליעל את תהליך הייצור, מצרפים כמה מעגלים מאותו הסוג לפנל אחד. בנוסף, כמו שהסברתי בפוסט מה באמת צריך כדי לייצר כרטיסים אלקטרוניים?, מוסיפים סביב הפנל מסגרת של 5-10 מילימטר כדי שאפשר יהיה לקבע את הפנל בתוך מכונת Pick And Place, וגם כדי שיהיה קל יותר להעביר את פנל בין המכונות. זה לדוגמה פנל של 4 כרטיסי Plug-n-Play SAMD21:
פנל של 4 כרטיסי Plug-n-Play SAMD21

את המעגלים הבודדים וגם את המסגרת צריך להפריד איך שהוא. עד עכשיו הייתי שובר אותם פיזית. אפילו קניתי פלייר גדול עם שפתיים בזווית של 45 מעלות כדי שאפשר יהיה לתפוס את המסגרת במיקומים שונים.

מה הבעיה עם זה?

  • יש מעגלים ממש קטנים שלא קל לתפוס ביד כדי לשבור.
  • למרות שה-PCB מרגיש כמו חומר קשיח, הוא עדיין מתכופף קצת כשמנסים לשבור אותו לאורך קו ההפרדה (V-Slot). ואם יש הלחמות קרובות לקצוות המעגל, הן עלולות להישבר או להיחלש בצורה משמעותית מהכיפוף של המעגל.

מה עושים? משתמשים במכונה מיוחדת להפרדת מעגלים מפנל. כהרגלי קניתי את הקטנה ביותר שמצאתי:
מכונה להפרדת מעגלים מודפסים

למעשה זו מכונה עם סכינים עגולים משני הצדדים. הסכין התחתונה מסובבת ע"י מנוע. מכניסים את חריץ ה-V-Slot של המעגל למוביל שנמצא לפני הסכין, כשמגיעים לסכינים, הם מושכים את המעגל ומשלימים את החיתוך לפי הקו של החריץ. פשוט ויעיל:

אחרי שקיבלתי את המכונה הבנתי שאני צריך לשנות כמה כרטיסים כדי להרחיק את הרכיבים מהקצה של המעגל, כמו למשל באותו כרטיס ה-SAMD21 שבתמונה הקודמת, הכנסתי את מחבר ה-USB-C כ-1 מ"מ פנימה והרחקתי את הקבל הגדול כמה מילימטרים מהקצה של המעגל, אחרת הם לא היו יכולים לעבור דרך המכונה. מחיר קטן לייצור יעיל ונכון יותר של המעגלים.

מה הלאה? לסיים להרכיב ולבדוק כמה מעגלים נוספים מסדרת ה-Plug-n-Play ולהתחיל לייצר תוכן לימודי בשבילם כדי שיהיה ברור לכולם עד כמה קל יהיה להשתמש ברכיבים אלה בהשוואה לעבודה עם ארדואינו הרגיל...

אשמח לתגובות ושאלות לפוסט בפייסבוק.


הודעות נוספות:

  • בלוג ציוד מעבדה איכותי

    ציוד מעבדה איכותי

    2026-11-11 13:22:21

    החלטתי להביא מוצרים יותר איכותיים מהבסיסיים והזולים ביותר, והם כמובן עולים קצת יותר יקר.
    תחנת נלחמה מקצועית, ספק כוח שולחני/מעבדתי ואובססיה ל-ATTEN.

  • בלוג כנס EDMAKE 2026

    כנס EDMAKE 2026

    2026-07-07 08:26:02

    ב-06/07/2026 השתתפתי בכנס EDMAKE 2026 מבית קרן אלון לחינוך.
    בכנס השתתפו כמה עשרות אנשי חינוך, יזמים, חוקרים ומובילי מדיניות במערכת החינוך במטרה לקדם עשיינות (Make) ורב-תחומיות בחינוך, הידועה גם כ-STEM.
    היה מעניין וזהו הסיכום שלי של הפרטים.

  • בלוג זה קורה שוב - המעבר בקרוב

    זה קורה שוב - המעבר בקרוב

    2026-01-28 12:34:37

    רוחות השינויים (לטובה) באוויר... והנה זה הולך לקרות שוב - המעבר של העסק.

  • בלוג אשף הקוד לרכיבי Plug-n-Play

    אשף הקוד לרכיבי Plug-n-Play

    2025-12-12 14:57:20

    לאחרונה עדכנתי את הספריות EBF ו-Plug-n-Play ב-GitHub, כדי להכין אותן להפצה והתחלתי להוסיף דוגמאות קוד לרכיבי Plug-n-Play שכתבתי עליהם קודם.
    הבנתי שזו יכול לקחת די הרבה זמן. אז יצרתי כלי שיכול להפיק דוגמאות קוד עובדות לפי בחירת הפעולות בעברית.

  • בלוג ארדואינו זונחים מפיצים קטנים

    ארדואינו זונחים מפיצים קטנים

    2025-11-05 17:22:20

    עוד עדכון על השינויים של ארדואינו, אחרי ש-Qualcomm קנו אותם.
    ציפיתי שיהיו שינויים, אבל לא כל כך מהר כמו שזה קורה.